דף הבית / מדריך גילוי הדעת 60/24
מדריך יישום · עודכן ב-
גילוי הדעת על בינה מלאכותית, צעד אחרי צעד במשרד עורכי דין בנדל״ן.
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה גילוי דעת עדכני על שימוש בבינה מלאכותית (את/60/24). המדריך מסביר מה הוא קובע, מה השתנה מ-2024, ואיך מיישמים אותו במשרד: איזה כלי נחשב סגור, מה עושים עם מידע של לקוחות, מתי צריך הסכמה, איך כותבים נוהל ואיפה עובר הגבול לסוכנים. ליד כל טענה מופיע מספר הסעיף.
מה גילוי הדעת קובע. בקצרה.
השם המלא הוא ״גילוי דעת עדכני את/60/24 – שימוש בבינה מלאכותית (AI) בעבודת עורכי הדין״. הוא פורסם בידי ועדת האתיקה הארצית, בחתימת עו״ד מנחם מושקוביץ, עם ועדה מייעצת מורחבת עמ׳ 27. הוא מעדכן ומרחיב את גילוי הדעת המקדים ממאי 2024.
המעמד שלו חזק יותר מבעבר. גילוי הדעת הקודם ״התקבל כמקור נורמטיבי המחייב״. אי-עמידה בהוראות היא חזקה לכאורה, הניתנת לסתירה, להפרה אתית. עמידה בהן היא אינדיקציה משמעותית לפעולה סבירה ס׳ 1, 4 · עמ׳ 1 ס׳ 61 · עמ׳ 25.
חמישה עקרונות יסוד
- אחריות מקצועית. שיקול הדעת והאחריות נשארים אצל עורך הדין.
- סודיות ואבטחה. המידע של הלקוח מוגן בכל כלי.
- אמינות, שקיפות והסברתיות. אפשר להסביר מאיפה הגיע כל פרט.
- הוגנות ואי-הטיה.
- אחריותיות ופיקוח אנושי. ולצדם: זהירות מונעת וספקנות ביקורתית ס׳ 16–18 · עמ׳ 5–7
כשירות ואוריינות AI
גילוי הדעת מבקש שלושה מרכיבים: היכרות עם גילוי הדעת ועם הפסיקה, הכרה כללית של AI, והכרה של המערכת הספציפית שבה המשרד משתמש. זו חובה מתמשכת. מותר להסתמך באופן סביר על התחייבויות של ספק, על תקנים ועל בדיקות של אנשי מקצוע ס׳ 19–24 · עמ׳ 8–9.
אימות של כל תוצר
כל תוצר מאומת לפני שימוש, כולל איתור פסק הדין במקור מוסמך. מערכות אחזור שמפנות למקורות ״עשויות להפחית את הסיכון״, ועדיין חובת האימות נשארת במלואה ס׳ 27–36 · עמ׳ 10–12.
האם מותר לעורך דין להשתמש ב-ChatGPT? כן, בתנאים.
גילוי הדעת עוסק בשאלה איך משתמשים בכלי, ומה מזינים אליו. השאלה הראשונה היא אם הכלי פתוח או סגור. הסיווג נעשה לפי ההתחייבויות החוזיות והמאפיינים בפועל: החשבון, הגרסה, ההגדרות ומדיניות הפרטיות, ולא לפי השם השיווקי ס׳ 10–11 · עמ׳ 3–4. לכן אותו ChatGPT יכול להיות פתוח בחשבון אישי ולהיחשב סגור בחשבון ארגוני עם ההגדרות המתאימות.
בכלי שמסווג כפתוח, ״נקודת המוצא וברירת המחדל היא איסור״ להזין מידע מוגבל ס׳ 37–39 · עמ׳ 12–15. גרסת 2024 כיוונה את השימוש במערכות פתוחות לשאלות כלליות ותיאורטיות 2024 · ס׳ 19–20 · עמ׳ 4, וציינה שהיתרון העיקרי הוא בטיוטות של ״פורמטים״, שעורך הדין מתייחס אליהן כטיוטות בלבד 2024 · ס׳ 17 · עמ׳ 4.
מה ההבדל בפועל בין ChatGPT לצרכנים, תוכנית עסקית ו-API מסחרי, לכל ספק בנפרד: בעמוד פרטיות המודלים.
מה השתנה מ-2024. נושא אחרי נושא.
| נושא | 2024 | 2026 | סעיף |
|---|---|---|---|
| מעמד | ״מקדים וראשוני״, והוועדה העדיפה התראה על פני דין משמעתי | מקור נורמטיבי מחייב. אי-עמידה היא חזקה לכאורה להפרה אתית. הוראת המעבר המקלה ירדה | ס׳ 1, 4, 61 |
| פתוח מול סגור | ״סגור״ היה מערכת פנים-משרדית | לפי החוזה, החשבון, הגרסה וההגדרות. ברירת המחדל: פתוחה. גם ענן ציבורי יכול להיחשב סגור | ס׳ 10–11, 40.2 |
| הגדרות | — | GenAI, LLM, סוכן AI, תוצר AI, ״מידע מוגבל״ והתממה | ס׳ 7–15 |
| עקרונות | פרוזה כללית | חמישה עקרונות יסוד, זהירות מונעת וספקנות ביקורתית | ס׳ 16–18 |
| כשירות | המלצה להבין את הכלי | שלושה מרכיבים, וחובה מתמשכת | ס׳ 19–24 |
| אימות | לבדוק כל פלט | לאמת כל תוצר, כולל איתור פסק הדין במקור מוסמך | ס׳ 27–36 |
| סודיות | לא להזין מידע מזהה וסודי | במערכת פתוחה: ברירת מחדל של איסור להזין מידע מוגבל | ס׳ 37–39 |
| חומה סינית | להפריד הרשאות | עדיפות לאמצעים טכנולוגיים, והסכם מול הספק | ס׳ 41 |
| הסכמה | הסכמה כתובה, ואפשר בהסכם ההתקשרות | הסכמה מדעת, מפורשת וקונקרטית. סעיף כללי כבר לא מספיק | ס׳ 42–43 |
| נהלים | המלצה להדריך עובדים | אחריות של הנהלת המשרד, נוהל כתוב ובחינה תקופתית | ס׳ 45–49 |
| סוכנים | — | פיקוח ואישור אנושי לכל פעולה מהותית, וכפתור עצירה | ס׳ 50–54 |
מערכת פתוחה או סגורה. איך בודקים.
ברירת המחדל היא שהמערכת פתוחה, אלא אם יש בסיס לסווג אותה כסגורה ס׳ 10–11 · עמ׳ 3–4. כדי לסווג כלי כסגור, צריך להשתכנע שהחשבון וההגדרות עומדים בהתחייבויות: בלי העברה לצד ג׳, בלי אימון, הגבלת גישה, שמירה ומחיקה, והגנה חוזית וטכנית ס׳ 40 · עמ׳ 15–16. תקני ISO 27001 ו-ISO 42001 עשויים לעזור להרים את נטל הסיווג הערה 7.
מערכת חדשה ועוצמתית נבדקת קודם בסביבה מבודדת, ורק אחר כך מתחברת לדוא״ל ולמערכות המשרד ס׳ 40.4 · עמ׳ 16.
כלי לבדיקה עצמית
פתוח או סגור? חמש שאלות על הכלי שלכם
ענו על השאלות
התשובה מתעדכנת עם כל בחירה. ברירת המחדל של גילוי הדעת היא ״פתוח״, ולכן כל שאלה שנשארת פתוחה נספרת לצד הזה.
הבדיקה הזו היא כלי עזר לחשיבה, ואינה ייעוץ משפטי ואינה סיווג מחייב. הסיווג נעשה מול החוזה והמסמכים של הספק. התנאים של הספקים המרכזיים מרוכזים בעמוד פרטיות המודלים.
מידע מוגבל. מה זה, ומה עושים איתו.
גילוי הדעת מגדיר ״מידע מוגבל״ בשלושה סוגים: מידע אישי, מידע חסוי ומידע של צדדים שלישיים. הוא מגדיר גם התממה, וקובע שההתממה ״אינה בהכרח מוחלטת״ ס׳ 7–15 · עמ׳ 3–4.
- במערכת פתוחה נקודת המוצא היא איסור להזין מידע מוגבל. חריגה אפשרית רק בנסיבות חריגות ובהסכמה ס׳ 37–39
- חיסיון. גם שיתוף עם ספק חיצוני עלול להתפרש כוויתור על חיסיון. גילוי הדעת מצטט את United States v. Heppner ס׳ 37–39 · עמ׳ 12–15
- המעגל השני. גרסת 2024 מנתה שם, כתובת, נכסים, תפקידים ושותפים, וגם פרטים ״במעגל השני״ שעלולים לזהות את הלקוח 2024 · ס׳ 13 · עמ׳ 3
- הסרת שם אינה מספיקה. המערכת יכולה להצליב פרטים שוליים ולזהות מהם את הלקוח 2024 · ס׳ 15–16 · עמ׳ 4
- מזעור נתונים. מזינים רק את מה שנחוץ, ומוחקים מידע מיותר בסיום השימוש 2024 · הערה 15 · עמ׳ 4
הדגמה בדפדפן
מזעור מידע: מה נשאר אחרי שמסתירים את הפרטים המזהים
משפט מתיק בדיוני. לחצו כדי להחליף שמות, מספרי זהות, כתובת, גוש וחלקה בתוויות. אפשר גם לערוך את הטקסט ולנסות משפט משלכם. הכול רץ בדפדפן שלכם, ושום דבר אינו נשלח.
מה ייכנס לכלי
שימו לב למה שנשאר: ״מורה בבית הספר היסודי בשכונה״. זה פרט במעגל השני, והוא בדיוק מה שגילוי הדעת מתאר. התממה מצמצמת חשיפה, ואינה הופכת מערכת פתוחה למקום מתאים למידע של לקוח ס׳ 7–15, 37–39.
הזיהוי בהדגמה מבוסס על תבניות פשוטות (ביטוי רגולרי): מספרים, ״גוש״ ו״חלקה״, ״רחוב״, ושם שמופיע אחרי מילה כמו ״הלקוחה״ או ״המוכר״. שם בלי מילה כזו לפניו יישאר גלוי. זו הדגמה, וכלי התממה אמיתי נבדק על החומר של המשרד.
הסכמת לקוח. מתי, ומה היא כוללת.
- שקיפות במצבים מוגדרים, למשל כשהשימוש מהותי או משפיע על שכר הטרחה ס׳ 42 · עמ׳ 18
- הסכמה מדעת, מפורשת וקונקרטית, עם פירוט המערכת, סוג המידע, המטרה, הסיכונים והחלופות ס׳ 43 · עמ׳ 18–19
- סעיף כללי בהסכם ההתקשרות כבר לא מספיק לשימוש במערכת פתוחה. בגרסת 2024 עוד הומלץ לשלב את ההסכמה בהסכם ההתקשרות ס׳ 43.3 · עמ׳ 19 2024 · ס׳ 30
- מערכת סגורה עדיין לא מחייבת הסכמה באופן קטגורי הערה 45
נוהל משרד. מה נכנס לנוהל הכתוב.
הפיקוח הוא באחריות הנהלת המשרד ס׳ 45–49 · עמ׳ 20–22. נוהל כתוב מכסה את הנושאים האלה:
- אילו מערכות מותרות במשרד, ובאיזה חשבון ס׳ 46
- איזה מידע מותר להזין לכל מערכת ס׳ 46
- אימות ותיעוד: איך מאמתים תוצר, ואיך מתעדים שימוש מהותי ס׳ 46
- בקשות עיון ומחיקה של לקוחות ס׳ 46
- הכשרה של עורכי הדין והעובדים ס׳ 46
- בדיקת ספקים, מעקב שוטף ובחינה תקופתית מחדש של סיווג כל מערכת ס׳ 47–48 · עמ׳ 21–22
- הרשאות וחומה סינית באמצעים טכנולוגיים, כשאפשר, ולא רק בנהלים. מודל פרטי אינו מתאמן על תיקים עם חומה סינית ס׳ 41.1–41.3 · עמ׳ 16–17
- הסכם עם הספק שבו פירות האימון, המטא-דאטה ודפוסי השימוש לא מגיעים ללקוחות אחרים, וחלוקה של בעל שליטה ומחזיק לפי חוק הגנת הפרטיות ס׳ 41.4 · עמ׳ 17
יועץ משפטי פנימי בתאגיד פועל לפי מדיניות התאגיד, ומערב את אבטחת המידע ואת הממונה על הפרטיות ס׳ 44 · עמ׳ 19.
סוכנים אוטונומיים. איפה עובר הגבול.
סוכן AI הוא כלי שמבצע פעולות בעצמו, למשל שולח מייל או קובע פגישה. גילוי הדעת קובע ס׳ 50–54 · עמ׳ 23:
- החלטות מהותיות, ייעוץ, הגשה ומסירה של מסמכים נעשים בפיקוח ובאישור של אדם.
- פעולות טכניות מותרות כשהן תחומות, מתועדות והפיכות.
- סוכן שמחובר למערכות פועל עם הרשאות מוגדרות, לוגים ו״כפתור עצירת עבודה מיידי״ ס׳ 53
מה המצב במשרד שלכם? צ׳קליסט של 14 צעדים.
סמנו מה כבר קיים במשרד. הציון מתעדכן מיד, ומתחתיו מופיע מה עוד חסר, עם מספר הסעיף. שום דבר אינו נשמר או נשלח, עד שתבחרו לקבל את הצ׳קליסט.
0 מתוך 14
סמנו את מה שכבר קיים במשרד.
הכפתור מעביר את התוצאה לטופס בתחתית העמוד, כהודעה שאפשר לערוך. אפשר לכתוב שם כתובת מייל. שום דבר אינו נשלח עד שתלחצו על השליחה בטופס. הצ׳קליסט הוא כלי עזר לתכנון, ואינו ייעוץ משפטי.
איך AVICO עוזרת ביישום. בצד הטכני והתפעולי.
אנחנו בונים למשרדי עורכי דין בנדל״ן מערכת שמכינה תיק עובדתי וטיוטה עם הפניה למקור לכל עובדה, על שרת במשרד או דרך API מסחרי. לצד כל כלי שאנחנו מטמיעים, אנחנו עוזרים לבנות את מה שגילוי הדעת מבקש: טיוטת הסכם עיבוד מידע, טיוטת נוהל, הדרכה לצוות, לוגים וכפתור עצירה, ופיילוט בסביבה מבודדת. איך המערכת נבנתה לפי גילוי הדעת.
AVICO אינה משרד עורכי דין, והעזרה שלנו אינה ייעוץ משפטי. האחריות לעמידה בכללי האתיקה נשארת אצל עורך הדין והמשרד, כפי שגילוי הדעת עצמו קובע. טיוטות ההסכם והנוהל מוגשות לבדיקה ולאישור של המשרד או של יועץ משפטי מטעמו.
שאלות נפוצות.
מה זה גילוי דעת 60/24 של לשכת עורכי הדין?
גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין על שימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין. הגרסה המקדימה פורסמה במאי 2024, והגרסה העדכנית מעדכנת ומרחיבה אותה. לפי הגרסה העדכנית, גילוי הדעת הקודם התקבל כמקור נורמטיבי מחייב (ס׳ 1, 4).
האם מותר לעורך דין להשתמש ב-ChatGPT?
כן, בתנאים. השאלה היא אם הכלי פתוח או סגור לפי החוזה, החשבון וההגדרות (ס׳ 10–11). בכלי פתוח, נקודת המוצא היא איסור להזין מידע מוגבל של לקוח (ס׳ 37–39). כל תוצר מאומת לפני שימוש (ס׳ 27–36).
מה ההבדל בין מערכת פתוחה למערכת סגורה?
מערכת סגורה היא מערכת שיש לגביה בסיס חוזי וטכני: בלי העברה לצד ג׳, בלי אימון, הגבלת גישה, שמירה ומחיקה. כל השאר נחשב פתוח כברירת מחדל (ס׳ 10–11, 40). גם שירות ענן ציבורי יכול להיחשב סגור, בחשבון ובהגדרות המתאימים.
האם צריך הסכמה של הלקוח כדי להשתמש בבינה מלאכותית?
במערכת פתוחה עם מידע של הלקוח, נדרשת הסכמה מדעת, מפורשת וקונקרטית, וסעיף כללי בהסכם ההתקשרות כבר לא מספיק (ס׳ 43). מערכת סגורה לא מחייבת הסכמה באופן קטגורי (הערה 45). שקיפות נדרשת גם במצבים מוגדרים, למשל כשהשימוש משפיע על שכר הטרחה (ס׳ 42).
האם מספיק למחוק את שם הלקוח לפני שמזינים מסמך?
לפי גילוי הדעת, התממה אינה בהכרח מוחלטת (ס׳ 7–15). כבר בגרסת 2024 נכתב שהמערכת יכולה להצליב פרטים שוליים ולזהות מהם את הלקוח (2024, ס׳ 15–16). מזעור מידע מצמצם חשיפה, ובמערכת פתוחה נקודת המוצא נשארת איסור להזין מידע מוגבל.
מה גילוי הדעת אומר על סוכני AI?
סוכן אינו מקבל החלטות מהותיות, אינו מייעץ ואינו מגיש או מוסר מסמכים בלי פיקוח ואישור של אדם. פעולות טכניות מותרות כשהן תחומות, מתועדות והפיכות, ועם הרשאות, לוגים וכפתור עצירה מיידי (ס׳ 50–54).
האם המדריך הזה הוא ייעוץ משפטי?
לא. המדריך מסכם את גילוי הדעת כדי לעזור בתכנון היישום. האחריות לעמידה בכללי האתיקה נשארת אצל עורך הדין והמשרד, וכדאי לבדוק כל החלטה מול הנוסח המלא באתר הלשכה.
רוצים לבנות את זה במשרד שלכם?
כתבו בכמה מילים באילו כלים המשרד משתמש היום ומה הייתם רוצים לסדר ראשון. נחזור תוך יום עבודה.